המאמר באתר הארץ​

​

לדיכאון אחרי לידה יש פיתרון, והוא נמצא דווקא בידינו

​

בפרק הראשון של המיני-סדרה המצוינת של חגי לוי, "תמונות מחיי נישואין", בני הזוג מתלבטים האם להמשיך היריון בלתי מתוכנן. הם מדברים על השנתיים הראשונות של הילדה הראשונה שלהם, ועל "חזרה לסיוט הזה". הבעל, אינטלקטואל-ליברלי, עשה לדברי אישתו את המקסימום - אבל "לא יכול היה להיות במקום של האמא". מצידה, היא הרגישה אמא נוראית, ולקח לה "כל כך הרבה זמן להרגיש כמו עצמה שוב".

בניגוד למה שמתואר בסדרה, בקליניקה שלי אני פוגש בדרך כלל זוגות שבהן האם מתמודדת עם בדידות רבה בגידול הילדים. ועדיין, גם במצב אופטימלי בו האב לוקח חלק פעיל, ההורות - לפחות בחודשים הראשונים לחייו של התינוק -מאתגרת בצורה בלתי רגילה ונחשבת לאחת מהמשימות המשמעותיות ביותר בחיים. הורים, בהשוואה לאנשים בוגרים ללא ילדים, חווים יותר רגשות שליליים, קשיים בנישואין ודיכאון. ההורים הצעירים, ובעיקר האם, עומדים במשימה של דאגה מתמדת לכל צורך; מהאכלה, הלבשה והחלפת חיתולים, ועד הרדמה, הרגעה, היגיינה, בריאות ועוד. 

יש הורים שעבורם התקופה הזו קשה מדי. בספרה "בכיה לדורות", משתפת הסוציולוגית אורנה דונת ראיונות עם נשים המביעות אמביוולנטיות או חרטה על כך שהפכו לאימהות. דונת כותבת כי "הסביבה מצפה להביע אושר, שמחה ויכולת הסתגלות. ביקורת מופנית כלפי הורים שלא מתאהבים ממבט ראשון בתינוק, או שאינם חוות רגשות חיוביים מרגע הלידה". מטופלת שלי, שחוותה דיכאון לאחר לידה, היטיבה לתאר את התחושה הזאת. לדבריה, היא הרגישה כאילו בחדר לידה הזריקו האחיות לכל היולדות "חומר" שגרם להן להקריב את חייהן באופן בלעדי לתינוק, ורק לה שכחו להזריק אותו.

אחד הסימפטומים הידועים והבולטים שנשים באופן כללי חוות לאחר לידה הוא הפרעה במצב הרוח. 50-75% מהיולדות חוות דכדוך המתבטא בהתפרצויות בכי ללא סיבה, עצב וחרדה - בתקופה של עד שבועיים. לפי הערכת משרד הבריאות, 10-15% מהנשים סובלות מדיכאון לאחר הלידה - שיכול להימשך עד שנה ולהתבטא בתנודות קיצוניות במצר הרוח, בכי תכוף וחרדה. למרות הקושי הרב, בגלל הסטיגמה החברתית הקשה, רק מעטות מהן מטופלות. בארה"ב, למשל, מעריכים כי 15% בלבד מהלוקות בדיכאון לאחר לידה מקבלות טיפול.  

בעבר, היתה נטייה לייחס את המצבים הללו להורמונים של האם הטרייה. אולם, בשנים האחרונות החלו להצטבר נתונים שהפריכו את הטענה הזאת. מחקרים מצאו שדיכאון בקרב אבות טריים מופיע לעיתים בשכיחות כמעט זהה לזה של אימהות. בארה"ב נמצא כי 14% מכלל האבות הטריים סובלים מדיכאון. כמו כן, נמצאה שונות גדולה בשכיחות התופעה בהתאם לתרבות ולמצב סוציו-אקונומי. כך, בארה"ב נמצא כי 35-67% מהנשים השחורות והלטיניות סובלות מדיכאון לאחר לידה. בישראל, מחקר מהשנים האחרונות מצא כי 30% מהבדואיות בדרום סובלות מכך. 

הנתונים הללו הביאו את החוקרים והחוקרות להתמקד במשתנים חברתיים על מנת להבין את המצב הרגשי הקשה. הם בדקו הורים שנהנים מתמיכה אינטנסיבית של המשפחה והחברים - וגם אחד של השני. הם מצאו כי הורים טריים שנהנים מגב כלכלי, הכלה, לגיטימציה ותמיכה רגשית סובלים הרבה פחות מדיכאון. כלומר, היעדר תמיכה חברתית הוא מנבא חשוב ביותר, כמו גם של רמת החומרה.

האם כדמות משנית

בתרבות המערבית קיימת דאגה רבה יותר לרווחת הילדים, יותר מזו של ההורים. לדוגמה, כבר בימים הראשונים שלאחר הלידה האם הטרייה עוברת מכבש לחצים להיניק - גם על חשבון המנוחה שלה. לעומת זאת, תרבויות מסורתיות מתמקדות דווקא ברווחת האם ובבריאותה, כמו למשל בסין, ויאטנם, הודו, ירדן, לבנון ועוד. לדוגמה, בתקופה של עד 40 יום האם נחה ובני המשפחה עושים עבורה את מטלות הבית. כך גם בקהילות החסידיות בארץ; נשות הקהילה מבשלות עבור משפחת האם הטרייה לאורך כל החודש העברי הראשון ללידה. בחלק מהתרבויות בני המשפחה אף מהווים דמויות טיפול עיקריות לתינוק בימיו הראשונים - בנפאל, למשל, הסבתות והדודות של התינוק יוצרות את הקשר הראשוני עמו, בעוד האם מבריאה ונחשבת לדמות משנית בחייו.

לפיכך, יש חוקרים וחוקרות שהציעו כי דיכאון לאחר לידה הוא מושג שרלוונטי רק לתרבות המערב האינדיבידואליסטית, שנובע מהיעדר תמיכה באם הטרייה. בתרבות שלנו נוצר פער עצום בין הציפייה מאנשים בוגרים להיות עצמאיים ובלתי תלותיים - לבין האתגרים האדירים שמציבה התקופה הזאת להורים צעירים. 

הטוטאליות של חופשת הלידה יוצרת מצב שבו אישה שיש לה מספר תפקידים בחיים, הופכת לאישה שטיפול בתינוק הוא כל עולמה. לכן, תחושת הכישלון יכולה להיות עצומה

הטוטאליות של חופשת הלידה יוצרת מצב שבו אישה שיש לה מספר תפקידים בחיים: מקריירה ועד זוגיות וחברות - הופכת לאישה שטיפול בתינוק הוא כל עולמה. לפיכך, אם היא מרגישה שהיא לא מבצעת היטב את תפקידה היחיד, תחושת הכישלון היא עצומה, ואין לה שום מקום בו היא יכולה לחוות הצלחה או הגשמה עצמית. מטופלת שלי השתמשה במונח "בית כלא" לתיאור התחושה שלה; אין לאן לברוח, ותחושות הכישלון והייאוש כבשו כל חלקה טובה. 

במערב, את מקומה של המשפחה והקהילה תופסת בהדרגה המדינה, אך זה לא מספיק. בעשורים האחרונים חופשת לידה בתשלום היא מודל מקובל בכל המדינות המפותחות, מלבד ארה"ב. באופן לא מפתיע, רוב המחקרים בנוגע לחופשת לידה בחנו את ההשפעה קצרת וארוכת הטווח על הילדים, ולא על האם. אולם, מחקר שפורסם לפני כמעט שנה בנורווגיה, בחן את השפעתה על רווחת האם, ומצא שיפור משמעותי בכל המדדים של הבריאות הנפשית והפיזית בקרב אימהות שלא חוזרות מיד לעבודה לאחר הלידה.